לפטופ היא רצתה, זה כל מה שהיא רצתה וחלמה עליו. היא ראתה כל הזמן פרסומים של מחשבים ניידים, מודעות שמציעות לה לרכוש לפטופ במחיר של מבצע והיא חשקה בעניין, הייתה מוכנה לעשות כמעט כל דבר עבור זה. זו הייתה פנטזיה רטובה רטובה שלה.
היא פנתה אל ההורים שלה כדי שיעזרו לה לממן רכישת לפטופ, אבל הם היו אנשים קשי יום והיה להם קשה. הציעו לה אלף שקלים. היא התלבטה, ידעה מה מצבם ובסופו של דבר ויתרה. היא גם פנתה אל הבנק לבקש הלוואה כדי לרכוש מחשב נייד, אבל מכיוון שגם כך הייתה במינוס, אמרו לה שאם הלוואה, אז כדי לכסות את האוברדראפט ולא בשביל מחשב חדש.
בסוף בצר לה הלכה אל יואב, חבר ותיק ואיש עשיר בפני עצמו. בעבר נפגשו במסיבה אצל חברים והתיידדו. הם היו שוכבים מידי פעם וגם מבלים ותמיד הוא היה זה ששלף בסופו של דבר את הארנק בפנים מחייכות "יש לי אז תחסכי". אילו ידע באיזו מצוקה כספית היא נמצאת יתכן שהיה מציע ללה הלוואה ואולי אפילו מתנה, אבל הוא לא ידע והיא לא נתנה לו לדעת. שמרה תמיד על פאסון. כשהיה שואל אותה איך העבודה, הייתה אומרת בסדר. היא עבדה בתור פקידה בחברת מחשבים.
כשביקשה מיואב עזרה כספית קטנה, הלוואה שתחזיר בהקדם, התפלא רק דבר אחד, למה לא ביקשה קודם. בשביל מה את צריכה את הכסף? שאל והיא בביישנות אמרה לו שהיא צריכה אותו עבור לפטופ חדש, היא צריכה אותו, היא רוצה לגלוש באינטרנט מהמיטה היא רוצה לכתוב בלוגים, היא גם לומדת באוניברסיטה הפתוחה ורוצה במקום להסתובב עם ניירות ללכת עם מחשב נייד. לא הייתה לו בעיה. הוא מיד הרים טלפון לחבר ואחרי שעתיים הגיע אדם מיוזע, גבוה ובידיו חבילה – לפטופ. זה בשבילך אמר לה ונתן לה נשיקה.
את הלילה בילתה… במיטה, חגגה עם… מחשב נייד חדש.
קישורים: גלי הכרמלי | דרור חסידים | אלדד מור | אלי רייפמן
